שני הגרפים העליונים מתעדים את ערוץ הנשימה תוך הפרדה בין הרישום של נשימת החזה שנגרמת בעיקר מהתכווצות שרירי הצלעות אך תורמים להם גם שרירי הכתפיים והצוואר, והרישום של נשימת הבטן הנגרמת בעיקר עקב התכווצות הסרעפת.
הרישום נעשה באמצעות שני צינורות גומי פניאומטיים הנקשרים סביב בית החזה וסביב הבטן.
הצינורות מתכווצים ומתרחבים בהתאם לשינויים החלים בבית החזה או באזור הסרעפת. שינויים אלה מתורגמים לשרטוט גלי. תגובה זו קשורה בצמצום הפעילות הנשימתית, כמו האטה של זמן המחזור או צמצום המשרעת. מדד זה מבטא את כמות אספקת החמצן לתאי הגוף ונטילה של רוב הפחמן הדו – חמצני שייצרו התאים.
פוליגרף - מדידת הפעילות החשמלית של העור
הגרף האמצעי מתעד את התגובה הגלוונית של העור (Galvanic Skin Response - GSR ) קרי הפעילות החשמלית של העור הרגיש למערכת העצבים האוטונומית.
דרך העור נפלטים מים ומלחים (הזעה) בקצב המושפע במוליכות ו/או בהתנגדות המוליכות . הפעילות החשמלית נמדדת באמצעות שתי לוחיות פלדה המוצמדות לצד הפנימי של האצבע והקמיצה, ביד שאליה אין מוצמדת כרית לחץ הדם (אודות כרית לחץ הדם ראה "פעילות הלב וכלי הדם" להלן).
לוחיות הפלדה הן אלקטרודות הגורמות לעור להתנהג כנגד חשמלי, וההפחתה בהתנגדות החשמלית של העור נרשמת בצורה של גל המגיע לשיא כעבור שניות מספר. המדידה המקובלת של הגל היא המשרעת. (אמפליטודה).
פוליגרף - פעילות הלב וכלי הדם
הערוץ שלפני התחתון הוא ערוץ פעילות הלב וכלי הדם (cardiovascular activity) (שייקרא להלן: ה"קרדיו").
ערוץ הקרדיו מודד שינויים בפעילות הלב וכלי הדם (קצב דופק לחץ דם / גלי פעימה.
מבחינה פיזיולוגית, מערכת העצבים האוטונומית פועלת ישירות על הלב וכלי הדם ויצרת שינויים ברורים במחזור הדם. הלב וכלי הדם מגיבים למצבי חיים בלי שהאדם יהיה מודע לשינויים החלים בו ומכאן התאמתו למבחני פוליגרף.
המדידה הפוליגרפית מבוססת על העובדה שהמתיחה הפתאומית של אבי העורקים על ידי הדם המוזרם לתוכו יוצרת גל אלסטי העובר בכל מערכת העורקים. גל זה נקרא גל הפעימה.
מאחר שעוצמת המתיחה שיוצרת את גל הפעימה היא יחסית לשינוי הלחץ, גל הפעימה זהה בכל העורקים. ניתן אפוא לרשום את גל הפעימה מכל עורק.
צורת גל הפעימה מתארת את כמות הדם שהוזרמה לאבי העורקים, את מהירות ההזרמה ואת אלסטיות מערכת העורקים.
לגל הפעימה צורה אופיינית לרישום הפוליגרפי. הקו העולה מייצג את שלב הזרמת הדם לאבי העורקים. אורכו של קו זה תלוי בכמות הדם שהוזרמה ובעוצמת ההתנגדות של דפנות העורקים.
הנקודה שבה מתקיים שיא הלחץ מייצגת את לחץ הדם הסיסטולי. זרימת הדם מסתיימת עם סגירת השסתום של אבי העורקים. ברישום מקבלת סגירה זו ביטוי בשנץ (dicrotic notch), או בעלייה חדה בלחץ שאחריה באה נפילה מתונה בלחץ הדם. נפילה זו מייצגת את הלחץ שמפעיל הדם שעזב את אבי העורקים. (הנקודה הנמוכה ביותר בגרף ).
המדידה הפוליגרפית של פעילות מערכת הלב וכלי הדם בנויה אפוא על ניפוח כרית פניאומטית ועל קליטת שינויים של הרחבה והתכווצות בזרוע, המיוחסים לגל הפעימה בעורק הזרוע.
הקריטריון לתגובה נמצא בשינוי קו הבסיס או הלחץ הדיאסטולי (היורד). שינויים אלה משקפים הגברה בזרימת הדם, שמלווים בשינוי לחץ דם.
ערוץ התנועתיות (M)של הנבדק
ערוץ זה מטרתו לבדוק תנועתיות של הנבדק בכסא כאינדיקציה למקור הפרעה בערוצי המדידה.
במקרה שנרשמה תנועה המוערכת כהפרעה אשר יש בה כדי לשבש את רישום ערוצי המדידה, השינויים שנמצאו מקבלים משקל אפס (0).
המדידה הפוליגרפית של הפעילות התנועתית בנויה על כרית ישיבה המכילה חיישני תנועה .
להלן שלוש ערוצי המדידה וסימוניהם:
ערוץ נשימת החזה מסומן כ – P1.
ערוץ נשימת הסרעפת מסומן כ – P2.
ערוץ הפעילות החשמלית (הגלווני) GSR מסומן כ – EM.
ערוץ הקרדיו ֹ/ פעילות הלב וכלי הדם מסומן כ – CA.
ערוץ התנועתיות / תזוזות – מסומן כ – AU.
לבסוף, מכלול הנתונים העולים מתוך ארבעת הצ'ארטים מסוכמים בטופס המכונה טופס צ'יינון.
הנתונים אותן מנתח המומחה לפוליגרף הם השינויים שחלו בפעילות הלב וכלי הדם (קצב דופק לחץ דם / גלי פעימה, שינויים בערוץ ההזעה (שינויי מליחות) ושינויים בערוץ הנשימה.
עוצמת השינוי:
כללי:
תגובה מוגדרת כ:"שינוי באחד הערוצים שנגרם כתוצאה מתגובה של הנבדק לגירוי מסוים ומתאים לעקרונות של תגובת שקר".
הרעיון הבסיסי הוא השוואה בין שאלות ביקורת לשאלות רלוונטיות.
לוקחים את הביקורת החזקה ביותר ומשווים לרלוונטית שלידה כך בכל ערוץ.
פוליגרף - כיצד נקבעה העוצמה - השיטה?
השיטה נקראת - Position Scale 7 עבור שיטת הבדיקה ZOC (אשר הCQT – נמנית עליה. ). כשמה של השיטה היא מורכבת מ – 7 מימדים דלקמן: מ- 3- ,0 , ועד 3+.
בכל ערוץ של שאלה מסוימת הטווח הוא בין 3 + ל 3-.
בצארט מסוים בכל שאלה על שלושת הערוצים הטווח הוא +9 ל – 9 - .
טווח זה מוכל במספר הצארטים וזה טווח הציונים פר שאלה בבדיקה.
| 