ראשית ברצוני להודות לידידי חברי ואחד ממורי בתחום המקצועי, פרופ' איתן אלעד, שהינו בעל שם עולמי בתחום המחקרי אודות הפוליגרף, שבאדיבותו כי רבה, ניאות לבקשתי לשלב בחיבורי זה, מובאות אחדות מתוך ספרו "הפסיכולוגיה של השקר ושיטות לחשיפתו" בהוצאת אוניברסיטת בר – אילן, רמת גן.
פרופ' איתן אלעד משמש כראש המחלקה למדעי ההתנהגות של "המרכז האוניברסיטאי הראל".
מהו פוליגרף?
פוליגרף הוא מכשיר רב ערוצי הקולט ורושם מדדי פעילות פיזיולוגית ממספר מקורות בגוף.
תגובות פיזיולוגיות משקפות התרחשויות פסיכולוגיות שאדם קלט באמצעות אחד מחמשת חושיו וכן דבר שבהכרה ובמצבו הנפשי.
שיטת הבדיקה מבוססת על ההנחה ששינויים במערך התגובות הפיזיולוגיות של הנבדק יכולים להעיד על מתח, חוסר מנוחה, מוטרדות דאגה וכדומה , ואלה קשורים לניסיון של הנבדק להסתיר ולשקר.
נמצא כי, שינויים במערכות פיזיולוגיות אלה קשורים ומושפעים מההכרה והפעילות הריגושית תודעתית של הנבדק.
מאחר וגם הסתרת מידע הינה פעילות מסוג זה , מאפשרת התבוננות בשינויים הפיזיולוגיים, מעקב אחר מאמציו הקוגניטיביים של הנבדק להסתיר מידע.
ככל שהצורך של הנבדק בהסתרת המידע גדול יותר, כך מרוכזת יותר פעילותו המחשבתית והריגושית, והביטוי הפיזיולוגי שלה, חזק יותר.
כיצד פועלת השיטה ומה בודקים בבדיקת פוליגרף? בבדיקת פוליגרף נרשמת הפעילות הפיזיולוגית של הנבדק, בשלושה ערוצים עיקריים: שינויים בנשימה (נשימת חזה ונשימת בטן) שינויים בפעילות החשמלית של העור ושינויים בפעילות מערכת הדם. נמצא, כי השינויים במערכות פיזיולוגיות אלו קשורים ומושפעים מהפעילות הריגושית והמחשבתית של הנבדקים בבדיקת פוליגרף. מאחר וגם הסתרת מידע הינה פעילות מסוג זה, מתאפשרת בבדיקת פוליגרף התבוננות בשינויים הפיזיולוגיים ומעקב אחר מאמציו של הנבדק להסתיר מידע. ככל שהצורך של החשוד בהסתרת המידע גדול יותר, כך מרוכזת יותר פעילותו המחשבתית והריגושית, והביטוי הפיזיולוגי שלה חזק יותר. בבדיקת פוליגרף, למומחה הפוליגרף, יתרון גדול ב"מאבק" על גילוי המידע. בדיקות פוליגרף מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות: בדיקה המיועדת לאבחן אם הנבדק מספר את האמת או משקר כאשר הוא מכחיש מעורבות באירוע פלילי או אשם אזרחי. בדיקה המכוונת לקבוע אם חשוד המכחיש את מעורבותו מחזיק במידע מפליל, שרק אדם שהיה מעורב בפועל בביצוע העבירה יכול להחזיק בו.
| 