אלימות במשפחה

תופעת אלימות כלפי נשים בישראל ובמאפייניה. פרופ' צבי איזיקוביץ' 2001

ממצאי המחקר - 13% מהנשים נחשפו השנה לאלימות מסוג כלשהו,
כ- 6% דווחו על אלימות מתונה או חמורה מצד הגבר בשנה האחרונה,
7.3% על אלימות מינית (גם בשנים קודמות)
ו- 15% מהן אירוע כזה יותר מפעם אחת בשנה האחרונה.
11.2%, 214,248 ,מהנשים דווחו על אלימות בשנים קודמות.

עוד עולה מהסקר אלימות במשפחה, כי

56% מהנשים דווחו על תוקפנות מילולית והתעללות רגשית בשנה האחרונה,
6% על איומים ברצח ותקיפה פיזית חמורה בשנה האחרונה.

כ- 18% מהגברים דרשו מנשותיהם לדווח להם על צעדיהן, בידוד ומנעו מהן לדבר עם גברים אחרים.
4.5% מהגברים ניסו למנוע לקיים קשרים עם בני משפחה או חברים, בידוד
כ- 6% מהגברים מנעו מנשותיהם מידע כספי,
ו- 31% מהנשים דווחו על לפחות גילוי אחד של שליטה בינונית או גבוהה מצד בעליהם.

ילדים בהקשר אלימות במשפחה

הנזק הפיזי, הנפשי והתעסוקתי הוא יקר ביותר, ולטווח ארוך.

ילדים עד גיל 5
כ-417 אלף (57%) ספגו ענישה פיסית מתונה (טלטול, דחיפה) ב-2001
ו-46 אלף ילדים (6.3%) ספגו ענישה קשה - שימוש באגרופים, מקל או חגורה.
מקרב בני שש עד 18
יותר מ-550 אלף, 39%, נחשפו לאלימות מתונה
ו-115 אלף (8%) היו נתונים לאלימות קשה.

קווי דמיון וחפיפה בין עבריינות מין ובין אלימות במשפחה
- אלימות במשפחה, בדומה לעבריינות מין:
איננה אירוע חד-פעמי אף פעם, היא סדרתית.
- העבריינים הם מומחים להסתרה, סודיות, הטעייה, ניצול ושקר.

- לעבריינים מאפיינים משותפים רבים בהערכה של מידת הסיכון : תהליך פגיעה מחזורי, אי קבלת אחריות, הטלת אשמה על הקורבנות, דימוי עצמי נמוך, צורך בשליטה, עיוותים קוגניטיביים.

- הקורבנות נוטות להימנע מדיווח לרשויות, משפחה וחברים:
הקורבנות הן חסרות אונים. הן סובלות מטראומה ומסטיגמה משפחתית וחברתית, ספקות לגבי עצמן, תחושות בושה, אשמה וחולשה וחוסר אימון ברשויות.

אלימות במשפחה שלבים ואפשרויות

מה צריך ומה אפשר לעשות 
בית המשפט רשאי לתת צו הכולל את כל האיסורים הבאים על האדם התוקף או את חלקם:
- להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה, אף אם יש לו זכות כלשהי בה;
- להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום;
- לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס;
- לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם צה"ל או מטעם רשות אחרת מרשויות המדינה.

- נדרשת הסכמת החשוד לדיווח לגורם מטפל בקהילה, למעט מקרים בהם ניתנה הוראה לעשות כן על ידי בית המשפט, אשר מחייב את העבריין לקבל טיפול.


צו הגנה במצבי אלימות במשפחה:
האם זה דרוש?
האשמות שווא?
בדיקת גרסה מול גרסה.

הערכת המסוכנות מדייקת?
אי-דיווח בתסקיר בגלל בושה, פחד המבקש?
בדיקה לחשיפת אלימות בעבר.

האם הצו באמת מגן, המשיב עמד בתנאים? איך יודעים?
אי-דיווח על הפרות לבית המשפט = היענות לצו? הלוואי!
בדיקה לגילוי הפרות בתום תקופת הצו.
לשאלות נוספות צרו קשר